שנה טובה עם שאיפה

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 

 

 

 

  תכנית אמ"ץ

(אמונה בעצמי,מוכן למאמץ, צופה להישגים)

תכנית התערבות חינוכית – לימודית לתלמידים בסיכון גבוה לנשירה  ולהידרדרות חברתית. תכנית מאתגרת, מואצת, פועלת על חוויה לימודית חיובית באמצעות הצלחות מרשימות בהישגים לימודיים, ומשפיעה על תודעת מסוגלות של תלמידים, הורים ומורים.

אוכלוסיית היעד:

ילדים ובני נוער הנמצאים בנשירה סמויה ו/או גלויה, הנתפסים על ידי הצוות החינוכי בבית הספר כחסרי סיכוי להצלחה לימודית. כתוצאה מכך, מפתחים חוסר מוטיבציה והעדר אמון בעצמם וביכולתם. מצב המוביל אותם למעגל קסמים שלילי של חוסר תפקוד לימודי, אי השקעה, כשלון וחוזר חלילה.

מטרות התכנית:

* הבנה והפנמה שהשכלה בקנה מידה אובייקטיבי היא אמצעי לניעות והשתלבות חברתית.

* טיפול מעמיק ועקבי במניעת נשירה, בכישלון התלמידים ובתודעת המורים.

* הגברת מוטיבציה באמצעות עבודת צוות הדוקה של תלמידים, מורים  והורים.

* השגת חוויות הצלחה לימודיות בדרך חדשנית וייחודית.

* זכאות לבגרות.

היסטוריה

            פרויקט אמ”ץ החל לפעול כניסוי בשנת תשנ"ח, ובשנת תשנ"ט השתתפו בו כ-400 תלמידים במספר בתי ספר תיכוניים במחוז הדרום. הפרוייקט התחיל בשיטת "המבצע הלימודי" שפותחה על ידי ניסים (מקס) כהן. שיטת "המבצע הלימודי" מתמקדת בלימודים אינטנסיביים של מקצוע אחד או מספר מקצועות מצומצם ואורכה 4-6 שבועות. עקרונות השיטה כוללים הוראה מואצת בקבוצת לימוד קטנה, תוך פיתוח מוטיבציה גבוהה, שילוב "אחרים משמעותיים", עבודת צוות, מעקב אישי צמוד וריבוי הזדמנויות להצלחה בהשגת היעד. 
                                                                                                                          
[לראש העמוד]רקע

תוכנית אמ”ץ הופעלה על ידי המחלקה לבק"ס ומניעת נשירה, אגף שח"ר, במשרד החינוך. תוכנית זו מכוונת לענות על מצב בו תלמידים בעלי קשיים על רקע לימודי או התנהגותי נושרים ממערכת החינוך בעיקר במעבר מחטיבת הביניים לתיכון. תלמידים אלה, אשר חוו במהלך כל שנותיהם בבית הספר תחושה רצופה של כשלון, מפנימים חוויה זו ואינם מסוגלים להוציא את עצמם ממעגל הקסמים המוביל לנשירה מהמערכת. הציפיות שלהם מעצמם ושל הגורמים הסובבים אותם נמוכות בכל הקשור להישגיהם הלימודיים - דבר המשפיע ישירות על הדימוי העצמי של התלמידים ועל תחושת המסוגלות שלהם בכל הקשור להשתלבות חברתית בעתיד.

מטרתה העיקרית של תוכנית אמ”ץ היא מניעת נשירת תלמידים ממערכת החינוך על ידי הצלחה לימודית משמעותית באמצעות יעד מוגדר ומאתגר - השגת תעודת בגרות. בנוסף, התלמידים המשתתפים בתוכנית אמורים להבין ולהפנים את חשיבות ההשכלה בכלל ואת חשיבות תעודת הבגרות בפרט. ההשכלה אמורה לשמש ככלי מרכזי למוביליות חברתית כלפי מעלה ולרכישת סטאטוס עתידי.

ההנחה היא כי הדרך למנוע נשירה מבית הספר היא על ידי הובלת התלמידים להצלחה ברכישת תעודת בגרות, על בסיס תוכנית לימודים אינטנסיבית, רלבנטית ומאתגרת. מטרה זו אינה נקודתית, אלא מאפיינת יצירת שינוי והגברתם המשמעותית של ההישגים. מרכיב מרכזי בתוכנית הוא יצירת מטלות לימודיות רצופות וממוקדות בהן יראה התלמיד הצלחה וכך יתחיל להאמין ביכולתו להגיע להישגים. אמנם נקודת המוצא היא ההיבט הלימודי, אך ההנחה היא כי תתהווה להיות גורם משפיע ומחולל גם על התחומים הרגשיים והחברתיים. במוקד ההתייחסות נמצא התלמיד עצמו, ותשומת הלב המרבית מופנית אליו. יחד עם זאת, אם המטרה הינה לחולל שינוי שיחזיק לאורך זמן: ההורים, המורים והחברים צרכים להיות שותפים פעילים ובכירים לעיצוב השינוי.

בבסיסה של תוכנית אמ”ץ עומדת ההנחה כי התלמידים מנצלים רק אחוז נמוך מהפוטנציאל הקוגניטיבי הטמון בהם, וכי היכולת הקוגניטיבית הנדרשת לשם הצלחה הישגית בביה"ס ובבחינות הבגרות נמצאת בטווח היכולת של כל אחד מהם. הסיבות לאי-הצלחה לימודית (שלא פעם משתקפת בנשירה מביה"ס) אינן קוגניטיביות בעיקרן אלא סוציולוגיות, פסיכולוגיות-חברתיות, מערכתיות וארגוניות.

על מנת להוביל את התלמידים הנמצאים בסכנת נשירה להצלחה הישגית יש לשנות את "התודעה הכוזבת" בה שבוי התלמיד וסביבתו ולפיה הוא אינו מסוגל להגיע להישגים בכלל ובודאי לא להישגים מרשימים. שינוי זה יתחולל רק אם התלמידים יגיעו להישגים גבוהים מאוד על פי קנה מידה אוניברסאלי (למשל בחינות בגרות), תוך פרק זמן קצר יחסית (חטיבה עליונה) ותוך הפעלת וחיזוקו של מיקוד שליטה פנימי בו מובהר כל העת לתלמיד את הקשר שבין השקעה להצלחה. לכן, יש להוביל את התלמיד ל"שרשרת" הצלחות משמעותיות במקצועות הלימודיים הנתפסים על ידי התלמיד כקשים.

הוראה בתכנית אמ"ץ מואצת ואינטנסיבית תוך פיתוח מוטיבציות גבוהות בקרב התלמידים, מוריהם והוריהם לפרקי זמן מוגדרים וקצרים יחסית (כ-4 חודשים). מספר המקצועות שתלמיד ילמד במקביל יצומצם וכן מספר התלמידים שמורה ילמד במקצועות לבגרות. שבירת השגרה הלימודית על ידי שינוי סביבה לפרקי זמן מוגדרים והוראה בשעות לא שגרתיות. מעקב אישי וצמצום פערים מתמיד באמצעות מיפוי מתמיד של הישגי התלמידים, תוספת מתרגלים ומבצעים לימודיים קצרים וממוקדים.

גודל הכיתה הוא עד 20 תלמידים במטה לשם ביטול האנונימיות, אפשרות לקיומו של מעקב אישי וצמצום פערים מתמיד.

(מתוך: עבודת סמנריון שכתבה אורנה בן זקן בנושא: רפורמות בחינוך וחוזר שהוציא לאחרונה המשרד.)

                                                                                                                         [לראש העמוד]

   

 

 

 


Go Back  Print  Send Page
לייבסיטי - בניית אתרים