שנה טובה עם שאיפה

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


   

 

יעוץ ארגוני פדגוגי בבתי ספר


היעד: מיצוי פוטנציאל אצל התלמיד

הרציונל:
במרכז נמצא המורה. העבודה השוטפת היומיומית חייבת להיעשות מול המורים!
 
הנחת היסוד הראשונה היא: מי שיניע בסופו של דבר את התלמיד הבודד לשיפור הישגים יהיה המורה בכיתה. על המורה להיות חדור מוטיבציה, עשיר בידע ומכיר את כול הכלים הרלוונטיים ללמד ולהניע את התלמיד.
הנחת היסוד השנייה היא: מי שמכתיב בתוך התרבות הארגונית תהליכים פדגוגיים הם מנהל ביה"ס, צוות ההנהלה ובעלי התפקידים: סגן, רכז פדגוגי, רכזי מקצוע/ שכבה.
 
מתוך שתי הנחות אלו נגזר הרציונל של שיטת העבודה המעגלית: תהליכי העבודה המתרחשים בין היועץ החיצוני לבין הצוות המוביל מהווים מודל לעבודה שלהם עם המורים. כך שכול הידע מגיע ליעדו- למורים.
 
היתרון: הידע נשאר בתוך בית הספר בידי הצוות המוביל!!
ולא בידי גורם חיצוני שעובד עם המורים.
 
חשיבות התהליך: פתוח תפיסת המסוגלות המקצועית של הצוות המוביל. מיתוג הצוות המוביל כמקור ידע פדגוגי רלוונטי להתמודדויות עם קשיים העולים מהשטח.
 
 
מטרות העל של התהליכים עם צוות ביה"ס:
* פיתוח ראיה מערכתית
* בניית תוכנית עבודה מדידה
* החדרת מוטיבציה לעבודה
* מתן כלים להצלחה/להתמודדות עם תלמידים מתקשים
* חיזוק תחושת האתגר והמחויבות
* מודעות לסיבות, לקשיים, אצל תלמידים
* פיתוח תרבות ארגונית אפקטיבית 
* יצירת שפה פדגוגית אחידה ורלוונטית לביה"ס

 
התכנים - מה ואיך?
 
מיפויים ככלי עבודה:
שלב ראשון - יש לראותבמיפוי השונים תלמיד/כיתה/שכבה/מקצוע נגזרת אחת של השנייה ורק מהמכלול הכללי ניתן לקבל תמונה מדויקת של הקשיים והחזקות ולבנות תוכנית עבודה כוללת.
מטבע הדברים המיפויים הכוללים בתיכון מתמקדים בהישגי ציוני הבגרות, צפי הצלחות, אחוזי זכאות, ותוכנית למועדי ב'.
ביסודי ובחטה"ב המיקוד הוא בהישגים, במשמעת ובמוטיבציה.

תוצאות השלב הראשון מאפשרים חלוקת התלמידים לארבע קבוצות עיקריות:
 
 
מתקשים מאוד          גבוליים
טובים-ממוצעים       מצטיינים
                  
בשלב השני העבודה היא עם התלמידים הגבוליים, המכונים אצלנו בשאיפה "ילדי הזהב".
תחילת העבודה בהתכוונות מערכתית למיקוד העבודה עם "ילדי הזהב" וחשיבה על הקצאת משאבים רלוונטית.
בשלב השלישי, לאחר ההצלחה עם "ילדי הזהב", עוברים לעבודה עם המצטיינים בבי"ס.
 
הדגשים בכתיבת תכנון לימודים:
* חשיבות הרצף הפדגוגי של המעברים השונים (יסודי- חטיבה- תיכון)
* תכנון לימודים הנותן מענה למיומנויות למידה ולא רק לתוכן הלימודי במקצוע.
* תכנון המשקף חשיבה על שיבוץ מבחנים תוך למידה יעילה לקראת מבחן.

 
השבחת ההוראה:
*התאמת דרכי הוראה מגוונות (לצרכים, למקצוע, לנושא, ללקויות הלמידה וכד')
* ניצול נכון של שעות תגבור (וכן התכניות השונות הקיימות בביה"ס) לשיפור ההישגים
* ישיבות צוות מקצוע אפקטיביות הנותנות מענה פדגוגי.
 
 יצירת שפה פדגוגית אחידה:  
* דיון מחודש והגדרת מושגים רלוונטיים לתרבות הארגונית כמו: אחריות, הגדרת התפקיד, מחויבות, מדדי הצלחה.
* חשיבות השיחות האישיות ומודל ממוקד לשיחות אישיות
* בניית מודל למעקב אחר התקדמות התלמידים
* חשיבות השיתוף של ההורים וביקורי בית.
* חשיבות ההעצמה והאדרה - כלי עבודה מול המורים המקצועיים
* גבולות – מי מציב, מהן גבולות מטרתן ואיזה?
* למה חשוב ללמוד מהצלחות - המורים מהווים את בעלי הידע האמיתי בארגון!
 
 

          

שאיפה

 

"החינוך הוא בבחינת סימפוניה בלתי גמורה
ולא מפני שתמה ולא נשלמה,
אלא מפני שמסכת חינוך אינה נשלמת ואינה תמה
- היא נרקמת תמיד" 
 
                     
חבלי חינוך,זלמן ארן, 1971




 

 


 

 

 
לייבסיטי - בניית אתרים